פרויקט קיץ 2010
מינימליזם----צפוף----מופשט
כחלק מפרויקט העוסק בשלושה נושאים כה מרתקים-מינימליזם, צפוף ומופשט ההתייחסות לכל תערוכה היא כמובן בנפרד, יחד עם זאת גם כחלק מסדרה המנהלת דיאלוג בינה לבין עצמה.
בתערוכה הראשונה הפותחת את הסדרה, בתערוכת המינימליזם בחרו האמנים בהתייחסויות סובייקטיביות לחלוטין אל הנושא, התייחסויות מעולמם הפרטי והרגשי, כל אחד ע"פ תחושותיו את הנושא ולנו נותר לתהות למשמעות הרעיונות השונים ועצם בחירתם.
מינימליזם הינו זרם באמנות חזותית,עיצוב , קולנוע, אדריכלות, מוסיקה ושירה.
המושג מינימליזם מתייחס לסגנון אמנותי, ללא ביטויי רגשי או אישי, לרובבעל ארגון גאומטרי של צורות, ושימוש בחומרים המעובדים בצורה תעשייתית או שימושבטכנולוגיה חדשה. מינימליזם הופיע בארצות הברית כתגובת נגד לאקספרסיוניזםהמופשט, המתאפיין בביטוי עצמי, סובייקטיביות ורגשנות המתבטאים במשיכות מכחולספונטניות.
סגנון מינימליסטי טהור מתייחס לצמצום בדימוי החזותי, בצבעים ובמאמץ, תוך ויתור על התייחסות מקורית סובייקטיבית. תערוכה זו מאופיינת באמירות שונות של האמנים שלא לצאת מהזרם המינימליסטי המקובל אלא לבחור את המינימליזם הפרטי שלם, מינימליזם המנוגד ונמצא בהיפוך מלא לעולם השפע והערכים שלהם. כל אמן בחר את אמירתו ופרשנותו המקורית והסובייקטיבית לנושא.
בתערוכה זו בחרו האמנים לעסוק במינימליזם מעולמם הפרטי, כשהדגש הוא על ראיית עולמם והתייחסותם בחומר לרעיון מצומצם בו אינם מורגלים בעולם היום יום.
הנושא עומד בניגוד מוחלט לעולם השפע והצריכה של ימינו,עולם בו המבצעים של " הכול כלול" "שניים בעשר", ו "הגדלת ארוחה בשני שקלים" הם חלק משגרת החיים היומיומית, הסתכלות מצומצמת יותר מאפשרת לנו דקה למחשבה על הבחירות של חיינו. יש שבבחירתם להתייחס לנושא מהמקום הפרטי של הבדידות המאפיין את עולמנו הרבה יותר מהנושא הצר המינימליסטי שינו את המשמעות ולקחו את היצירה למקום בו התחושה המינימליסטית במקום לפתוח ולאפשר ניקיון, בהירות, צלילות ופשטות כאילו סגרה על התחושות והובילה למקום של קושי וצפיפות רגשית.
נראה כי הפסלים המינימליסטים ניסו למצוא פתרון לאחת השאלות המרכזיות באמנותהמודרנית מאז המצאתה של המצלמה: "מה היא אמנות אם לא חיקוי של המציאות?". בפיסולהמינימליסטי הקלאסי האמנות היא הצורה עצמה (גיאומטרית, מודולארית) של הפסל., בבחינת הפשטה ובחירה סלקטיבית של בסיס המרמז על המציאות בלבד. בתערוכה זו הפיסול התמקד בראייה חלקה, זורמת ואינסופית המאפשרת לכל אחד מאיתו להשלים במוחו את שאר הפרטים .
אם כך, האתגר להפעם הוא "מינימליזם" , תערוכה בה האמירה המינימליסטית אומרת: פשטות, צורה, ניקיון, סדר. מעבר לכך האתגר הוא הצצה לעולמנו העמוס והאינטנסיבי מול יצירות העוסקות במיקוד מינימליסטי אישי של האמנים.
לא חייב להיות אבסטרקט, לא חייב להיות מאקרו, לא חייב להיותסטודיו.
מינימליזם היא העיקרון הבסיסי שבו הפשטות היא כל החוכמה
אסיים עם ציטוט מדבריו של דונאלד ג'אד בניסוחו המדויק והמינימליסטי לפרויקט מינימליסטי, מדויק משום התמקדותו בפעולה המרכזית של האמנים : צמצום, צמצום צורני, חומרי, אופטי, תוכני ורגשי.
"אין זה מחייב שבעבודת אמנות יהיו הרבה דברים להתבונן בהם, להשוות, לנתח אחד אחד, להרהר, הדבר כשלם, האיכות שלו כשלם, זה מה שמעניין, הדברים המרכזיים הם מבודדים, הם יותר עזים ברורים וחזקים."
קיץ נפלא ומעניין
רלי וסר
אוצרת התערוכה.
